רוב מקרי המעידה והנפילה מתחילים באותו אופן: הליכה שגרתית, שבריר שנייה, ואז הקרקע. כדי להראות כיצד תביעות (claims) כאלה מתפתחות בפועל, עורך דין לתאונות מעידה ונפילה בבלרוז ילווה אתכם במקרה כזה מתחילתו ועד סופו. האדם, הרחוב והפרטים שלהלן בדויים. זהו תרחיש היפותטי, בנוי מהסוגים של מצבים שתושבי מזרח קווינס נתקלים בהם מדי שנה, והוא נועד להראות את השאלות שמכריעות מקרים כאלה, לא לתאר לקוח או תוצאה אמיתיים.
7:40 בבוקר: ההליכה לאוטובוס
דמיינו את “מריה”, מנהלת חשבונות בת 58 המתגוררת ברחוב צדדי מגורים כמה רחובות מהילסייד אווניו. בכל יום חול היא הולכת באותו מסלול כדי לתפוס אוטובוס לכיוון ג’מייקה. זהו בוקר אפרפר בתחילת האביב. היא נושאת תיק בד וקפה, והיא הולכת בקצב רגיל על מדרכה שבה השתמשה מאות פעמים.
באמצע הרחוב, מול בית דו-קומתי עם עץ דולב גדול בחזית, אחת מאבני המדרכה הבטוניות נדחפה כלפי מעלה על ידי שורשי העץ. הקצה המורם גבוה מעט מעל אינץ’ אחד. הוא נמצא בצל חלקי, והבטון באותו צבע בשני צידי ההרמה. בוהן רגלה של מריה נתקלת בקצה. היא נופלת קדימה, מפילה את הקפה, ונוחתת על ידה הימנית המושטת ועל ברכה.
שימו לב לסוג התאונה הזה. שום דבר לא היה רטוב או מכוסה בקרח. מריה לא החליקה; היא מעדה, מכיוון שפגם פיזי במשטח ההליכה עצר את רגלה. ההבחנה הזו חשובה: מקרי החלקה נוטים להיקבע לפי מזג האוויר, שפיכות ולוחות זמנים של ניקיון, בעוד שמקרי מעידה נקבעים לפי מצב המשטח עצמו, משך הזמן שבו הפגם התקיים, ומי היה אחראי לתיקונו. אם הנפילה שלכם כרוכה בקרח או ברצפה רטובה, מפריך המיתוסים שלנו בנושא החלקה ונפילה הוא המדריך המתאים יותר.
7:45 בבוקר: חמש הדקות הראשונות
שכנה המטיילת עם כלב עוזרת למריה לשבת. פרק ידה נפוח וברכה מדממת דרך מכנסיה. הנה מה שהיא עושה נכון, ומה שהייתם רוצים לעשות במקומה:
- היא מבקשת מהשכן את שמו ומספר הטלפון שלו.
- לפני שהיא עוזבת, היא מבקשת ממנו לצלם את אבן המדרכה המורמת מכמה זוויות, כולל תצלום מקרוב עם מפתח הבית שלה מונח ליד הקצה לצורך קנה מידה.
- הוא גם מצלם את מספר הבית, את העץ, ואת כל קטע המדרכה, כך שהמיקום המדויק ברור.
- היא לא מתווכחת עם בעל הבית שיוצא החוצה, והיא לא אומרת “זו הייתה אשמתי, לא הסתכלתי לאן אני הולכת.”
התצלומים האלה יהיו חשובים יותר כמעט מכל דבר אחר בתיק. מדרכות מתוקנות. ברגע שפגם מתוקן, הוכחת הגובה והצורה שלו הופכת לקשה הרבה יותר.
אחר הצהריים: חדר המיון
בתה של מריה נוהגת אותה למרכז הרפואי לונג איילנד ג’ואיש בניו הייד פארק. צילום רנטגן מראה שבר בפרק כף היד. הברך חבולה קשות, ובמהלך השבועות הבאים בדיקת MRI מראה קרע במניסקוס. היא מרכיבה גבס במשך שישה שבועות, ולאחר מכן עוברת פיזיותרפיה. היא לא יכולה להקליד כרגיל למשך זמן מה, וזה משמעותי מאוד עבור מנהלת חשבונות.
שני דברים ראויים לציון. ראשית, היא מספרת לצוות חדר המיון בדיוק מה קרה: “נתקלתי במרצפת מדרכה מוגבהת.” המשפט הזה מתועד בתיק הרפואי שלה ותומך בגרסתה בהמשך. שנית, מכיוון שזו לא הייתה תאונת דרכים, סף “הפגיעה החמורה” (serious injury) של ביטוח ללא אשם (no-fault) של מדינת ניו יורק אינו חל. תביעה (claim) על מעידה ונפילה יכולה לזכות בפיצויים (damages) בגין כאב וסבל מבלי לעבור את המכשול החוקי הזה, אם כי עדיין יש להוכיח את הפגיעה באמצעות רשומות רפואיות.
יום 3: מי באמת אחראי למדרכה הזו?
כאן תיקי מעידה ונפילה בניו יורק סיטי נעשים מעניינים, וכאן משפחתה של מריה פונה אלינו. התשובה תלויה במי הבעלים של הבית וכיצד הוא משמש.
תרחיש א’: הבית הוא נכס להשכרה או נכס בשימוש מעורב
על פי NYC Administrative Code §7-210, הבעלים של נכס הגובל במדרכה אחראי בדרך כלל לשמור אותה במצב בטוח באופן סביר, לרבות תיקון מרצפות מוגבהות או שבורות. אם הבית הוא נכס להשכרה בבעלות משקיע, או בניין עם חנות בקומת הקרקע, הבעלים הוא ככל הנראה הנתבע (defendant), ומבטחת האחריות (liability insurer) של הבעלים מטפלת בתביעה.
תרחיש ב’: הבית הוא בית צמוד קרקע לדירה אחת עד שלוש בבעלות הדייר המתגורר בו
רבים מהרחובות בבלרוז מאוכלסים בבתים שבהם הבעלים מתגורר בעצמו. סעיף 7-210 פוטר בדרך כלל בתים חד-משפחתיים, דו-משפחתיים ותלת-משפחתיים המשמשים בבעלות המתגורר בהם אך ורק למגורים. כאשר הפטור הזה חל, האחריות למדרכה עשויה לחזור לעיריית ניו יורק. ותביעות נגד העירייה כרוכות בלוח זמנים קצר: הודעה על תביעה (Notice of Claim) בתוך 90 יום לפי General Municipal Law §50-e, המוגשת למבקר העירייה של ניו יורק (NYC Comptroller) (ראו את הנחיות התביעות של המבקר), והגשת תביעה משפטית (lawsuit) בתוך שנה ו-90 יום.
הסיבוך של שורשי העצים
העץ שמול הבית הוא עץ רחוב. נזק משורשי עצים יכול להעלות שאלות נוספות לגבי תפקידה של העירייה, ותביעות נגד העירייה בנוגע לליקויים במדרכות ובכבישים נתקלות לעיתים קרובות בדרישה של הודעה מוקדמת בכתב (prior written notice), כלומר העירייה עשויה לטעון שמעולם לא נמסרה לה הודעה רשמית על הליקוי. אלה סוגיות טכניות, וזו בדיוק הסיבה שחשוב לזהות את הנתבע הנכון מוקדם ככל האפשר.
| היכן מריה נפלה | הצד האחראי הסביר | מועד מרכזי |
|---|---|---|
| מדרכה מול בניין להשכרה או מסחרי | בעלים של הנכס הגובל (§7-210) | בדרך כלל 3 שנים (CPLR 214) |
| מדרכה מול בית צמוד קרקע לדירה אחת עד שלוש בבעלות הדייר | לרוב עיריית ניו יורק | הודעה על תביעה (Notice of Claim) תוך 90 יום |
| מעבר חציה, שפת מדרכה או בור בכביש | בדרך כלל העירייה | הודעה על תביעה (Notice of Claim) תוך 90 יום |
| מדרגה שבורה בתוך חנות או בניין דירות | הבעלים ו/או השוכר האחראי | בדרך כלל 3 שנים |
| מעבר לגבול בכפר בלרוז (Bellerose Village) או פלורל פארק (Floral Park) (נאסו) | הכפר, המחוז או בעל הנכס, בהתאם למיקום | ייתכן שיחולו כללי הודעה מקומיים |
שבוע 2: המדידות והמאבק סביב “ליקוי זניח”
אנחנו יוצאים לרחוב עם סרט מדידה ומצלמה. אנחנו מתעדים את גובה ההגבהה במספר נקודות, את רוחב הפער, את התאורה בשעה שבה מריה נפלה, ואם משהו, כמו עלים או צל מהעץ, הקשה על ראיית הקצה. אנחנו גם בודקים אם הליקוי מופיע בתמונות רחוב ישנות יותר (street-view), מה שיכול לסייע להראות כמה זמן הוא היה קיים.
למה כל כך הרבה פרטים? מכיוון שהטיעון האהוב על ההגנה בתיקי מעידה ונפילה הוא שהליקוי היה “זניח” (trivial), קטן מכדי שניתן יהיה לתבוע בגינו. בתי המשפט בניו יורק הבהירו שאין גובה מינימלי קבוע. ליקוי בגובה אינץ’ אחד, או אפילו פחות מכך, יכול לתמוך בתביעה (claim) בהתאם לצורתו, מיקומו, נראותו והנסיבות הסובבות. שפה קטנה במקום חשוך במדרכה עמוסה יכולה להיות מסוכנת יותר משפה גדולה יותר שנראית בבירור. מדידות ותצלומים טובים הם הדרך שבה אנחנו משיבים לטיעון הזניחות.
עדכון לשנת 2026: מאוחר יותר בשנת 2026, מדינת ניו יורק שינתה כמה כללים בתביעות הקשורות בכלי רכב, לרבות איסור על פיצוי לתובעים שאשמתם עולה על 50%. שינויים אלו אינם חלים על תביעות מעידה ונפילה (trip and fall) כמו של מריה. תיקים בנוגע לנכסים ממשיכים לפעול לפי עיקרון האשם היחסי הטהור (pure comparative fault) על פי CPLR 1411, כך שגם אם חבר מושבעים היה סבור שהיא הייתה צריכה להיות קשובה יותר, הפיצוי שלה היה מצטמצם ולא מתבטל.
חודש 1: הודעה, ביטוח והדיון
נניח שמתברר שהבית תפוס על ידי בעליו. אנו מגישים הודעת תביעה (Notice of Claim) לעיריית ניו יורק היטב בתוך 90 יום. לעירייה יש זכות לחקור את מריה תחת שבועה במה שנקרא דיון 50-h, שבו היא תישאל כיצד אירעה הנפילה, על הפציעות שלה ועל ההיסטוריה הרפואית הקודמת שלה. אנו מכינים אותה לכך: לומר את האמת, לשמור על תשובות קצרות, לא לנחש.
בינתיים, חשבונות הרפואה שלה עוברים דרך ביטוח הבריאות הפרטי שלה, מכיוון שביטוח ללא אשם (no-fault) חל רק על תאונות כלי רכב. ביטוח הנכות לטווח קצר של מעסיקה עשוי לכסות חלק מהשכר שאבד לה. כל קבלה וכל חשבון נכנסים לתיקייה, מכיוון שאלה הופכים לחלק מהפיצויים (damages) ובמקרים מסוימים לשעבודים (liens) שיש לפתור בהמשך.
חודשים 2 עד 12: בניית סיפור הפיצויים
פרק כף היד מחלים אך נשאר נוקשה; האורתופד אומר שהיא עלולה לפתח דלקת מפרקים. קרע הברך מצריך ניתוח ארתרוסקופי. מריה מנהלת יומן פשוט: הימים שבהם לא הצליחה לפתוח צנצנת, השבועות שבהם לא יכלה לכרוע ברך בכנסייה, הטיולים הערביים סביב פארק אלי פונד (Alley Pond Park) שעליהם ויתרה. יומן זה, יחד עם עדויות הרופאים שלה, הוא זה שהופך "שבר בכף היד" משורה בטבלה לתיאור מלא של המחיר שגבתה ממנה הנפילה.
אם התיק לא ייפתר, הוא יוגש בדרך כלל בבית המשפט העליון של מחוז קווינס (Queens County Supreme Court) ברחוב סאטפין בולווארד 88-11 בג'מייקה. המועד הכללי עבור נתבעים שאינם העירייה הוא שלוש שנים לפי CPLR 214; המועד הקצר יותר החל על העירייה כבר רץ מיום הנפילה.
מה סיפורה של מריה מלמד על תביעות מעידה ונפילה
- צלמו את הליקוי מיד, עם משהו שמראה את קנה המידה.
- קבלו טיפול רפואי באותו היום ותארו את המעידה במדויק.
- בררו מי הבעלים של הנכס וכיצד הוא משמש, מכיוון שזה קובע את הנתבע ואת המועד.
- הניחו שהשעון של 90 הימים פועל עד שעורך דין יגיד לכם אחרת.
- אל תודו באשמה בזירה או מול חברת הביטוח.
- תעדו את ההחלמה שלכם תוך כדי התהליך.
למידע נוסף בקרו בדף התחום שלנו בנושא מעידה ונפילה, בסקירה שלנו בנושא אחריות על נכסים, ובמדריך הקשור שלנו בנושא תאונות מדרכה בבלרוז.
איך להגיע למשרדנו מבלרוז
משרדנו נמצא בכתובת 1 Cross Island Plaza, Suite 325, Rosedale, NY 11422. מבלרוז, קחו את Cross Island Parkway דרומה לכיוון ה-Belt; הבניין נמצא ממש ליד Cross Island ברוזדייל, כ-15 עד 20 דקות נסיעה בהתאם לעומס התנועה. אם אתם בגבס כמו מריה, נגיע אליכם הביתה או לבית החולים, או ניפגש בשיחת וידאו. אנו פתוחים בימים שני עד שישי, בין השעות 9 ל-6, ומציעים ייעוץ באנגלית, ברוסית ובספרדית.
הסיפור שלכם אינו תיאורטי
אם מעדתם על מדרכה שבורה, בור בכביש, מדרגה מתפוררת או מכשול נסתר בבלרוז, דברו עם עורך דין לתאונות מעידה ונפילה בבלרוז לפני שהמועדים הקבועים בחוק מתקרבים. Yakov Mushiyev & Associates, P.C. מציעה ייעוץ חינם, ואין תשלום אלא אם כן ננצח. התקשרו ל-718.775.3110 או צרו קשר באינטרנט. תוכלו גם לבקר בעמוד הנזיקין האישיים שלנו עבור בלרוז.
שאלות נפוצות
עד כמה גבוה צריך להיות פגם במדרכה כדי להגיש תביעת מעידה ונפילה?
בניו יורק אין מינימום קבוע. בתי המשפט בוחנים את הגובה יחד עם צורת הפגם, מיקומו, נראותו והתנאים הסובבים. מדידות מדויקות ותמונות שצולמו זמן קצר לאחר הנפילה הן הדרך הטובה ביותר להתמודד עם טענת הגנה של "פגם זניח" (trivial defect).
את מי אני תובע אם מעדתי על מדרכה מול בית בבלרוז?
בדרך כלל את בעל הנכס הסמוך, לפי NYC Administrative Code §7-210. אם הבית הוא מבנה למגורים בן דירה אחת עד שלוש המאוכלס על ידי בעליו, ייתכן שהעירייה תהיה אחראית במקום זאת, מה שמחייב הגשת הודעת תביעה (Notice of Claim) תוך 90 יום. עורך דין לתאונות מעידה ונפילה בבלרוז יכול לבדוק את הבעלות ואת השימוש בנכס.
האם מעידה ונפילה זהה להחלקה ונפילה?
לא בדיוק. מעידה (trip) כרוכה בתפיסת כף הרגל בפגם או בחפץ; החלקה (slip) כרוכה במשטח חלקלק כמו קרח או מים. שני המקרים הם תביעות נכס (premises claims), אך מקרי מעידה מתמקדים בפגם עצמו ובמי שהיה אחראי לתקן אותו.
מה אם מעדתי ממש מעבר לקו, בפלורל פארק או בבלרוז וילג'?
אזורים אלה נמצאים במחוז נאסאו (Nassau County), כך שעשויים לחול כללים עירוניים ודרישות הודעה שונות. אנו מטפלים בנפילות בשני צדי הגבול בין קווינס לנאסאו.
מהו דיון 50-h (50-h hearing)?
כאשר אתם מגישים הודעת תביעה (Notice of Claim) נגד העירייה או גוף ציבורי אחר, בדרך כלל יש לו זכות לחקור אתכם תחת שבועה לפני שתגישו תביעה. זהו שלב רגיל בהליך, וההתכוננות אליו יחד עם עורך הדין שלכם עוזרת לכם לתת תשובות ברורות ומדויקות.
מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. פרסומת עורכי דין. תוצאות קודמות אינן מבטיחות תוצאה דומה.