הסיפור שלהלן הוא סיפור מורכב, שנבנה מתוך סוגי התיקים של נסיעות שיתופיות (rideshare) שעורכי דין לנזקי גוף בקווינס מטפלים בהם. השמות והפרטים הם להמחשה בלבד. החוק המתואר הוא אמיתי.
מריה גרה ברגו פארק (Rego Park) כבר אחת עשרה שנים ומעולם לא חשבה על הביטוח של אובר (Uber). בליל חמישי גשום במרץ האחרון, היא סיימה משמרת מאוחרת, עמדה מחוץ לכניסת הרכבת התחתית ברחוב 63rd Drive עם הטלפון שלה, והזמינה נסיעה הביתה לצד השני של השכונה — נסיעה של עשר דקות במורד Queens Boulevard.
הנהג שלה היה מנומס ומעט ממהר. היה לו טלפון שני מחובר ללוח המחוונים, והוא המשיך להעיף בו מבטים. כשהרכב ירד מדרך השירות של Queens Boulevard כדי לפנות לרחוב צדדי, רכב משלוחים עבר באור אדום. הרכב פגע בדלת האחורית הימנית, בדיוק במקום שבו ישבה מריה.
היא זוכרת את הרעש, ומעט מאוד אחרי זה. ואז התחילו השאלות, וזה הנושא של המאמר הזה. אם אתם נמצאים כרגע במצבה של מריה, התקשרו ל-Yakov Mushiyev & Associates, P.C. במספר 718.775.3110.
הלילה הראשון: זירת התאונה
צוותי החירום הראשוניים העבירו את מריה לחדר המיון באלמהרסט (Elmhurst). הכתף שלה נפרקה ושורש כף היד שלה נשבר. שוטר מהתחנה ה-112 של משטרת ניו יורק (NYPD), האחראית על רגו פארק, רשם פרטים משני הנהגים.
מה שמריה עשתה נכון, מבלי לדעת זאת: היא שמרה את הטלפון שלה. אפליקציית אובר תיעדה את שם הנהג, הרכב, מספר הרישוי, והמסלול והשעה המדויקים של הנסיעה שלה. הקבלה שלה הגיעה בדוא"ל כעבור שעה. הרישום הזה עתיד היה להפוך לאחת הראיות החשובות ביותר בתביעה שלה.
מה שהיא פספסה: היא לא קיבלה את פרטי נהג רכב המשלוחים, ולא את שמה של האישה שעמדה בפינה וראתה את כל האירוע. עד שמישהו חשב לבדוק, העדה כבר נעלמה.
המסקנה: בתאונת נסיעה שיתופית (rideshare), צלמו צילומי מסך של הנסיעה באפליקציה לפני כל דבר אחר, ואז צלמו את לוחית הרישוי של כל רכב ובקשו ממי שראה את התאונה מספר טלפון.
השבוע הראשון: "מי משלם את חשבון בית החולים שלי?"
מריה הניחה שאובר תשלם. התשובה האמיתית הייתה מורכבת יותר.
ניו יורק היא מדינה של ביטוח ללא אשם (no-fault). כפי שמסביר משרד השירותים הפיננסיים (Department of Financial Services), נוסעים מגישים תביעות ללא אשם (no-fault claims) לחברת הביטוח שמכסה את הרכב שבו נסעו. במקרה של מריה, המשמעות הייתה הביטוח על הרכב המורשה על ידי ה-TLC של נהג האובר — לא הביטוח שלה ולא זה של רכב המשלוחים.
ביטוח ללא אשם (no-fault) מכסה חשבונות רפואיים וחלק מהשכר שאבד, ללא קשר למי שגרם לתאונה. וכאן נכנס לתמונה התאריך של התאונה של מריה. בעיר ניו יורק, נציבות המוניות והלימוזינות (Taxi and Limousine Commission, TLC) מחייבת רכבים המורשים על ידה, כולל רכבי Uber ו-Lyft, לשאת כיסוי ביטוחי לנזקי גוף (personal injury protection) גבוה יותר מרכבים רגילים. על פי תיקון לתקנות ה-TLC, הכיסוי הזה ירד מ-$200,000 ל-$100,000 לאדם, החל מ-1 במרץ 2026. התאונה של מריה אירעה במרץ 2026, כך שהתביעה שלה נפלה תחת התקרה החדשה, הנמוכה יותר. תאונה שאירעה לפני ה-1 במרץ עשויה עדיין להיות מכוסה על פי הפוליסה שהייתה בתוקף באותו זמן.
המועד האחרון היה ההפתעה הנוספת: הבקשה לביטוח ללא אשם (no-fault) הייתה חייבת להיות מוגשת תוך 30 יום. אחותה של מריה מצאה את הטופס ועזרה לה לשלוח אותו ביום ה-19.
שבוע שלישי: שיחת הטלפון
המבטחת של חברת הואן התקשרה למריה הביתה. השמאי היה ידידותי. הוא שאל איך היא מרגישה, האם היא הסתכלה בטלפון שלה, והאם תהיה מוכנה למסור הודעה מוקלטת “רק כדי לקדם את העניינים.”
זהו הרגע שבו תביעות רבות נגד שירותי הסעות (rideshare) יוצאות מכלל שליטה. נוסעים כמעט אף פעם אינם אשמים בתאונה עצמה, אך הודעות מוקלטות משמשות למטרות אחרות: כדי לצמצם את חומרת הפציעות (“אני מרגישה קצת יותר טוב”), כדי לקבע ציר זמן לפני שהרשומות הרפואיות הושלמו, או כדי לרמוז על פציעה קודמת. מריה אמרה שהיא תחזור אליו. במקום זאת, היא התקשרה לעורך דין.
חודש שני: שני נהגים, שתי פוליסות
ברגע שעורך דין בחן את העובדות, המקרה של מריה נראה אחרת. ייתכן ששני נהגים תרמו לתאונה:
- נהג הוואן, שעבר ברמזור אדום. הפוליסה המסחרית של המעסיק שלו הייתה היעד העיקרי.
- נהג האובר, שהביט בטלפון נוסף ואולי נכנס לצומת מבלי לבדוק תנועה חוצה.
נוסע יכול להגיש תביעות נגד כל נהג שרשלנותו תרמה לתאונה. בעיר ניו יורק, כללי ה-TLC מחייבים גם רכבים המיועדים להשכרה (for-hire vehicles) לשאת ביטוח אחריות הגבוה בהרבה מהמינימום הבסיסי של המדינה — בדרך כלל $100,000 לאדם ו-$300,000 לתאונה עבור רכבים בגודל סטנדרטי. ואנים מסחריים, כמו זה שפגע במריה, נושאים לעיתים קרובות פוליסות עם גבולות גבוהים יותר.
נסיעות המתחילות מחוץ לעיר, כמו נסיעה שמתחילה במחוז נסאו (Nassau County), כפופות לכללי ביטוח שירותי ההסעות של מדינת ניו יורק במקום לכללי ה-TLC. המדריך שלנו בנושא כיסוי ביטוחי לשירותי הסעות בקווינס מסביר את ההבדלים הללו.
חודש רביעי: שאלת הפציעה החמורה
כדי לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, שאותו ביטוח ללא אשם (no-fault) אינו משלם, מריה הייתה צריכה להוכיח “פציעה חמורה” (serious injury) על פי חוק הביטוח § 5102(d).
לפני 2026, נוסעים רבים הסתמכו על קטגוריית “90/180 הימים”, שכיסתה פציעות שמנעו מאדם לבצע כמעט את כל פעילויותיו הרגילות במשך 90 מתוך 180 הימים הראשונים. תקציב המדינה שנחתם בסוף מאי 2026 ביטל את הקטגוריה הזו. עורכי דין מדווחים כי השינוי חל על תביעות שהוגשו החל מ-26 במאי 2026.
עבור מריה, שבר פרק כף היד הכריע את השאלה: שבר הוא אחת הקטגוריות הנותרות. עבור נוסעים עם פציעות צוואר וגב ללא שבר, יש לבנות את התיק סביב מגבלות קבועות או משמעותיות, כלומר בדיקות מפורטות של טווח תנועה, הדמיה, ורופא שמוכן להסביר את הממצאים.
בדרך: כלל האשם של 2026 (ומדוע הוא לעיתים רחוקות פוגע בנוסעים)
תקציב 2026 גם הוסיף תת-סעיף (b) לCPLR § 1411. בתביעות נזיקין הכפופות לפרק הביטוח ללא אשם (no-fault) של חוק הביטוח, מי שאשם יותר מהנתבע לא יקבל כעת פיצוי כלל.
עבור נוסעת במושב האחורי כמו מריה, הכלל הזה כמעט ולא בא לידי ביטוי. היא לא גרמה לכלום. אך הוא משנה רבות עבור שני הנהגים הנאבקים על מי אשם יותר, והוא משנה עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים שנפגעו מרכב אובר, שעלולים להיות מואשמים בכך שחצו את הכביש או רכבו לתוך מסלולו של הרכב. אם זהו מצבכם, עיינו במדריכים שלנו בנושא תאונות הולכי רגל ברגו פארק ותאונות אופניים ברגו פארק.
חודש שישי: ההצעה הראשונה
חברת הביטוח של הוואן הגישה הצעה. היא הייתה גבוהה יותר ממה שמריה ציפתה ונמוכה יותר ממה שהיא הייתה זקוקה לו. האורתופד שלה המליץ על ניתוח שני בכתף, והיא עדיין לא הצליחה להרים ארגז בעבודה.
הכלל שאנחנו נותנים לכל לקוח: אל תסתדרו (settle) עד שהרופאים שלכם יוכלו לומר לכם מה המצב ארוך הטווח שלכם. כתב ויתור (release) מסיים את התביעה (claim) לצמיתות, כולל לגבי ניתוחים שעוד לא עברתם. מריה דחתה את ההצעה. עורך הדין שלה בונה את התביעה סביב התמונה המלאה: שני הניתוחים, הזמן שהיא הפסידה בעבודה, המגבלות הקבועות בכתף, והכאב של החודשים שביניהם.
הפציעות שאנו רואים הכי הרבה בתאונות רכב שיתופי
נוסעים במושב האחורי של אובר או ליפט בדרך כלל חגורים, אך פגיעות צד כמו זו שחוותה מריה פוגעות בהם במקום שבו למכונית יש את ההגנה הפחותה ביותר. הפציעות שאנו רואים לרוב בתאונות רכב שיתופי ברגו פארק ובמרכז קווינס כוללות:
- פציעות כתף, כולל נקעים וקרעים ברוטטור קאף, מהיטלטלות כנגד הדלת או חגורת הבטיחות
- שברים בפרק כף היד ובאמת היד מהישענות כנגד המושב הקדמי
- פציעות צוואר וגב, כולל בקע דיסק, שכיום קשה יותר להעמיד אותן בסף הפציעה החמורה (serious injury threshold) ללא קטגוריית 90/180 הימים
- פציעות ראש וזעזועי מוח מפגיעה בחלון או במסגרת הדלת, שקל מאוד לפספס אותן בלילה הראשון
- פציעות ברך מפגיעה בגב המושב הקדמי
כל אחת מהפציעות הללו חייבת להיות מתועדת החל מהביקור הראשון ואילך. חברות הביטוח מחפשות פערים בטיפול הרפואי ומשתמשות בהם כדי לטעון שהפציעה נבעה מדבר אחר. אם אתם עדיין סובלים מכאב שבוע לאחר התאונה, חזרו לרופא, ושמרו על כל תור שאתם קובעים.
מה הסיפור של מריה מלמד כל נוסע ברגו פארק
- צלמו צילום מסך של הנסיעה שלכם באפליקציית אובר או ליפט לפני כל דבר אחר.
- קבלו את הפרטים של כל נהג ואת שמות העדים.
- לכו לחדר מיון או למרפאה דחופה באותו היום וספרו להם שהייתם נוסעים.
- הגישו בקשה לביטוח ללא אשמה (no-fault) תוך 30 יום דרך חברת הביטוח של הרכב שבו נסעתם.
- אל תמסרו הצהרות מוקלטות לאף חברת ביטוח לפני שתדברו עם עורך דין.
- נהלו יומן של כאב, ימי עבודה שהפסדתם, והעזרה שאתם זקוקים לה בבית.
- אל תסתדרו (settle) מוקדם מדי. חכו עד שהתמונה הרפואית שלכם תהיה ברורה.
מועדים חוקיים לנוסעי אובר וליפט
| מועד | על מה זה חל |
|---|---|
| 30 יום | בקשה לביטוח ללא אשמה (no-fault) לחברת הביטוח של רכב הרכב השיתופי |
| 90 יום | הודעה על תביעה (notice of claim) אם היה מעורב רכב עירוני או מצב כביש עירוני (General Municipal Law § 50-e) |
| 3 שנים | תביעת נזיקין אישית כנגד הנהגים והבעלים (CPLR § 214) |
| 2 שנים | תביעת מוות בעוולה (EPTL § 5-4.1) |
אובר, ליפט או מונית צהובה: האם זה משנה?
בתוך העיר ניו יורק, כל השלוש מורשות על ידי ה-TLC, ונוסעים מתחילים ממעמד משפטי דומה. ההבדלים נוטים להיות בראיות ובזיהוי הפוליסה הנכונה. כתבנו על השתיים האחרות בפירוט: תאונות ליפט ברגו פארק ותאונות מונית ברגו פארק. למבט רחב יותר, ראו את דף התחום של תאונות ברגו פארק שלנו.
איך מגיעים למשרדנו ברוזדייל מרגו פארק
משרדנו נמצא בכתובת 1 Cross Island Plaza, Suite 325, Rosedale, NY 11422. בנסיעה ברכב, קחו את ה-Van Wyck Expressway דרומה ואז את ה-Belt Parkway מזרחה. בתחבורה ציבורית, קחו את קו M או R לתחנת Forest Hills–71st Avenue, התחלפו לקו E או F ל-Jamaica, ומשם רכבת ה-LIRR לרוזדייל. באופן אירוני, רבים מלקוחותינו בתחום הנסיעות השיתופיות מגיעים באובר. אם אינכם מוכנים לנסוע, התקשרו קודם ושאלו על ייעוץ טלפוני או בווידאו.
פתחו הוראות נסיעה מפורטות ב-Google Maps · 1 Cross Island Plaza, Suite 325, Rosedale, NY 11422 · 718.775.3110
שאלות נפוצות בנושא תאונות אובר
האם אני יכול לתבוע את אובר ישירות?
נהגי אובר נחשבים בדרך כלל קבלנים עצמאיים, כך שתביעות מוגשות בדרך כלל כנגד הנהג ובעל הרכב, כאשר ביטוח ה-TLC הנדרש נכנס לפעולה. האם קיימת תביעה כלשהי כנגד אובר עצמה תלוי בנסיבות המקרה. עורך דין יכול לברר אילו צדדים ופוליסות מעורבים.
נהג האובר שלי היה האשם. האם אני מגיש תביעה מול הביטוח שלי?
לא. נוסעים מגישים תביעת ביטוח ללא אשם (no-fault) מול המבטח של הרכב שבו נסעו, שהוא המבטח של רכב האובר, ויכולים להגיש תביעת אחריות כנגד נהג האובר.
מה קורה אם הייתי ברכב אחר ואובר פגע בי?
תביעת הביטוח ללא אשם (no-fault) שלכם מוגשת למבטח של הרכב שבו נסעתם. תביעתכם בגין כאב וסבל תהיה כנגד נהג האובר ובעל הרכב, וכלל האשם לשנת 2026 לפי CPLR § 1411(b) יחול על המחלוקת בנוגע למי היה אשם יותר.
האם נתוני האפליקציה של אובר עוזרים לתיק שלי?
כן. רישומי הנסיעה מראים את המסלול, התזמון והנהג שהוקצה. עורך דין יכול לבקש ששמירה על הנתונים תישמר.
דברו עם עורך דין לתאונות אובר בקווינס
אם נפצעתם בנסיעת אובר או ליפט ברגו פארק, התקשרו ל-Yakov Mushiyev & Associates, P.C. בטלפון 718.775.3110 או צרו קשר באינטרנט.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. פרסומת של עורכי דין. תוצאות קודמות אינן מבטיחות תוצאה דומה.