עורכי דין לתאונות אופנועים בעיר ניו יורק: מדוע רוכבי אופנועים זוכים ליחס שונה

כל רוכב אופנוע פצוע בניו יורק סיטי נתקל באותו קיר בשבוע הראשון: הטבות אי-האשם (No-Fault) שמכסות את ההוצאות הרפואיות של נוסע ברכב פשוט לא קיימות עבורם. אין טופס PIP להגיש, אין חברת ביטוח שמשלמת לבית החולים, אין הטבת שכר שמגיעה בזמן שהם לא יכולים לעבוד. מרגיש כאילו המערכת בחרה דווקא ברוכבים ליחס גרוע יותר.

כך זה אכן, אבל לא לגמרי. אותו חריג ששולל מרוכבים את הטבות אי-האשם גם משחרר אותם מהמגבלה שמצמצמת את מה שכל נוסע ברכב רשאי לתבוע בגינו. הבנת שני חלקי העסקה הזו היא ההבדל בין רוכב שמקבל את מלוא שווי התביעה לבין רוכב שמתפשר מוקדם מכיוון שהחשבונות התחילו להגיע.

החריג בחוק אי-האשם, במדויק

חוק אי-האשם (No-Fault) של ניו יורק מעוגן בפרק 51 (Article 51) של חוק הביטוח (Insurance Law). הוא מחייב כל פוליסת רכב מנועי לכלול הגנת פגיעה אישית (personal injury protection) שמשלמת הוצאות רפואיות וחלק מההכנסה שאבדה ללא קשר לאשמה. הבעיה היא הגדרתית. לצורכי אותו פרק, סעיף 5102 לחוק הביטוח מגדיר "רכב מנועי" באופן שמוציא אופנועים מההגדרה.

ההשלכות המעשיות הן מיידיות. רוכב שנפגע על ידי מכונית בקווינס אינו נהנה מכיסוי PIP משלו לחייב בו. טיפול חירום, הדמיה, ניתוח ופיזיותרפיה מחויבים לביטוח הבריאות הפרטי של הרוכב אם יש לו כזה, ל-Medicaid או Medicare במידה שחלים, או לרוכב באופן אישי. אובדן שכר אינו מכוסה כלל במהלך התיק.

חלק מהרוכבים מחזיקים כיסוי רפואי צד-ראשון אופציונלי בפוליסת האופנוע שלהם. רוב הרוכבים אינם מחזיקים בו, מכיוון שהוא נמכר כתוספת וקל לוותר עליו בעת הרכישה. כדאי לבדוק את דף ההצהרות בפוליסה לפני שמניחים שאין לכם כלום.

החצי שאף אחד לא מספר לרוכבים עליו

הנה הצד המפצה. פרק 51 מגביל תביעות בין מי שהחוק מכנה "אנשים מכוסים" (covered persons). נוסע ברכב שתובע נהג אחר חייב תחילה להוכיח שהפציעות שלו עומדות ברף הפגיעה החמורה (serious injury threshold), סטנדרט רפואי תובעני שמסיים מקרים לגיטימיים רבים כבר בשלב בקשה לפסק דין מקוצר (summary judgment).

רוכב אופנוע אינו "אדם מכוסה" במסגרת הזו. מגבלת הרף מכוונת לתביעות בין אנשים הנמצאים בתוך מערכת אי-האשם, ורוכבים הוצבו מחוצה לה. בפועל, המשמעות היא שרוכב אופנוע פצוע יכול בדרך כלל לתבוע את הנהג הרשלן בגין כאב וסבל מבלי להידרש תחילה לעבור את משוכת הרף, ויכול גם לתבוע את ההפסד הכלכלי הבסיסי, חשבונות רפואיים ואובדן שכר, שאצל נוסע ברכב היו משולמים על ידי חברת הביטוח שלו עצמו ולא ניתן היה לתבוע אותם שוב.

זהו יתרון מבני משמעותי, וזו הסיבה שעל רוכב להיזהר מאוד מקבלת הצעה מוקדמת שמחושבת כאילו חלים עליו הכללים הרגילים.

בעיית ההטיה היא אמיתית

חברות ביטוח וחבר מושבעים מביאים לתיקי אופנועים הנחות יסוד שהם אינם מביאים לתיקי מכוניות. הרוכב נהג במהירות. הרוכב התפתל בין נתיבים. הרוכב הופיע משום מקום. שמאים נשענים על הנחות אלו מפני שהן עובדות, וסנגוריית ההגנה תשתמש בהן גם כאשר הראיות הפיזיות מצביעות לכיוון ההפוך.

ההתמודדות עם כך מתחילה בזירת האירוע וממשיכה לאורך שלב גילוי הראיות (discovery). צילומי מצלמות אבטחה של צמתים ועסקים, נתוני אירוע מהרכב הפוגע, מדידות הכביש, דפוסי הנזק לקסדה ועדויות עדים בלתי תלויים - כל אלה פועלים יותר בתיק אופנוע מאשר בתאונה רגילה, מכיוון שתחרות המהימנות נוטה נגד הרוכב מלכתחילה.

התרחיש המעשי הנפוץ ביותר אינו כלל הרוכב הפזיז. זהו הנהג הפונה שמאלה שנכשל לוותר לאופנוע מתקרב, ומעריך בטעות את מהירותו ומרחקו מכיוון שפנס בודד קשה יותר למקם מאשר זוג פנסים. כישלון לוותר זכות קדימה מהווה הפרה של חוק התנועה והרכב (Vehicle and Traffic Law) והוא הבסיס לתיק האחריות.

קסדות, חלוקת נתיבים ואשם תורם

ניו יורק מחייבת קסדה מאושרת לכל נהג ונוסע אופנוע לפי סעיף 381 לחוק התנועה והרכב. רכיבה ללא קסדה אינה חוסמת תביעה, אך ההגנה תטען שפציעות הראש הוחמרו בשל הבחירה הזו, וטענה זו עשויה להפחית את הפיצוי לפי עקרונות האשם התורם (comparative fault).

חלוקת נתיבים (lane splitting), רכיבה בין נתיבים של תנועה עומדת או איטית, אינה מותרת בניו יורק. כאשר היא נטענת, יש לצפות שהיא תהיה מרכזית בטיעוני ההגנה.

אף אחד מאלה אינו מסיים תיק. ניו יורק מיישמת רשלנות תורמת טהורה (pure comparative negligence), כך שרוכב שנמצא אחראי חלקית מקבל חלק מופחת ולא כלום. המדריך שלנו בנושא אשם תורם בניו יורק מסביר כיצד מחושבת ההפחתה, והמדריך הוכחת אשמה בתאונה בניו יורק עוסק בראיות שעונות על טענות אלו.

הכיסוי שכדאי לבדוק לפני הנסיעה הבאה שלך

מכיוון שרוכבי אופנוע נמצאים מחוץ למערכת No-Fault, ההחלטות לגבי כיסוי ביטוחי שמתקבלות בעת רכישת הפוליסה חשובות הרבה יותר לרוכב אופנוע מאשר לנהג רכב. ארבעה פרטים בדף ה-declarations של פוליסת אופנוע כדאי לבדוק בעודכם בריאים, ולא לגלות אותם רק לאחר תאונה.

• כיסוי רפואי וולונטרי מסוג first-party (Optional first-party medical payments). נמכר כתוספת ולעיתים קרובות נדחה, זהו הדבר הקרוב ביותר שיש לרוכב ל-PIP שנוסע ברכב מקבל אוטומטית. הוא משלם עבור טיפול רפואי ללא קשר לאשמה ומבלי להמתין לקביעת אחריות (liability), מה שמסיר חלק ניכר מהלחץ הכלכלי שדוחף רוכבים להסכמי פשרה מוקדמים.
• גבולות כיסוי נהג לא מבוטח (Uninsured motorist). כיסוי זה חל כאשר לנהג האחראי לתאונה אין ביטוח או שלא ניתן לזהותו לאחר פגע וברח. לרוכב שאין לו גיבוי PIP, נהג לא מבוטח מהווה בעיה חמורה בהרבה מאשר עבור מי שנוסע ברכב.
• כיסוי משלים לנהג תת-מבוטח (Supplementary underinsured motorist - SUM). כיסוי זה חל כאשר לנהג שפגע בכם יש את מינימום הכיסוי הנדרש על פי חוק המדינה, בעוד שהנזקים שלכם שווים פי כמה וכמה מכך. בהתחשב בחומרה האופיינית לפציעות אופנוע, נהגים עם כיסוי מינימלי הם הכלל ולא היוצא מן הכלל, וגבולות ה-SUM קובעים לעיתים קרובות למעשה מה ניתן להיפרע בפועל.
• כיסוי נוסע. אם אתם נוהגים עם נוסע, ודאו שהפוליסה שלכם מכסה נוסע, ובאיזה גבול.

רוכבים שמגלים לאחר תאונה שדחו כיסוי תשלומים רפואיים ומחזיקים בגבולות מינימליים לנהג לא מבוטח נמצאים במצב הקשה ביותר שמערכת ניו יורק יוצרת. עשר דקות עם דף ה-declarations שלכם שוות יותר מכל טיעון שעורך דין יכול להעלות לאחר מעשה.

כאשר לנהג אין ביטוח

מכיוון שלרוכבים אין PIP לגבות אותם, נהג לא מבוטח או פגע וברח מהווים בעיה גדולה בהרבה עבור רוכב אופנוע מאשר עבור נוסע ברכב. כיסוי נהג לא מבוטח וכיסוי משלים לנהג תת-מבוטח בפוליסת האופנוע שלכם הופך לנתיב העיקרי לקבלת פיצוי, ותביעות אלה כפופות למועדי הודעה (notice) קצרים בהרבה מתקופת ההתיישנות של שלוש שנים. החמצת מועדים אלה עלולה לסיים תביעה שאחרת הייתה חזקה.

כאשר אין כיסוי בשום מקום, ייתכן שתהיה אפשרות לפנות ל-Motor Vehicle Accident Indemnification Corporation, שוב במועדים קצרים. המדריך שלנו בנושא תביעות נהג לא מבוטח ותת-מבוטח ו-MVAIC סוקר את שני הנושאים.

גם הפציעות שונות

רוכבים סופגים את כוחות ההתנגשות באופן ישיר. דפוסי הפציעה החוזרים בתיקי אופנועים בניו יורק הם שברים פתוחים ברגל התחתונה ובקרסול, שברים בשורש כף היד ובעצם הבריח כתוצאה מהרפלקס לבלום נפילה, קילוף עור (degloving) ושפשופי כביש המחייבים השתלת עור, פגיעת מוח טראומטית גם אצל רוכבים חובשי קסדה, וצלקות קבועות.

צלקות חשובות מבחינה משפטית ולא רק אישית, משום שעיוות משמעותי (significant disfigurement) נחשב בניו יורק לקטגוריה נפרדת של פציעה חמורה (serious injury). תיעוד נכון שלהן, באמצעות צילומים קליניים לאורך זמן ולא רק הערה בודדת בתיק הרפואי, מהווה חלק מבניית תביעת הנזקים.

טיפול עקבי חשוב כאן לא פחות מכל מקום אחר. המאמר שלנו בנושא הפסקות בטיפול מסביר מדוע הפסקה בלתי מוסברת בטיפול הופכת לטיעון ההגנה שלפיו החלמתם, ו-דוגמאות לפשרות בגין כאב וסבל סוקר כיצד בתי המשפט בניו יורק מעריכים בפועל נזק מסוג זה.

מה לעשות לאחר תאונת אופנוע בעיר ניו יורק

• קבלו בדיקה רפואית גם אם הסתדרתם לבד. אדרנלין מסווה שברים ופגיעות ראש באופן שגרתי.
• שמרו על הציוד. אל תזרקו את הקסדה, הז'קט או המגפיים. דפוסי הנזק מהווים ראיה לכוחות ההתנגשות.
• צלמו את הזירה, את האופנוע ואת הפציעות שלכם לפני שמשהו מוזז או מנוקה.
• חפשו מצלמות. עסקים דורסים את הצילומים תוך ימים ספורים. שימו לב אילו חזיתות חנויות פונות לצומת.
• בדקו את הפוליסה שלכם לגבי כיסוי תשלומים רפואיים וולונטרי, ולגבי גבולות UM ו-SUM.
• סרבו למסור הודעה מוקלטת. ראו מה לומר בהודעה מוקלטת.
• הימנעו מרשתות חברתיות. תמונה בודדת שלכם רוכבים על אופנוע לאחר התאונה תנוצל נגדכם. ראו רשתות חברתיות ותביעת הנזיקין שלכם.

כיצד מתנהלת התביעה

ללא PIP, קיים לחץ כלכלי ממשי להגיע לפשרה מוקדמת, וחברות הביטוח מודעות לכך. חלק מהרוכבים מסדרים טיפול תחת letter of protection, כך שהספקים דוחים את החיוב עד לסיום התיק, מה שמסיר חלק מאותו לחץ.

אם ההצעה אינה משקפת את התיק, מוגשת תביעה. בניו יורק עומדות שלוש שנים ממועד התאונה לפי CPLR § 214. הסקירה שלנו על כיצד מתנהל הליך משפטי בניו יורק חלה גם על רוכבי אופנוע, ו-כמה זמן לוקחת פשרה קובעת ציפיות ריאליות. מה שנותר בסופו של דבר מוסבר ב-כמה מהפשרה אתם באמת שומרים לעצמכם.

רוכבים בקווינס יכולים גם לקרוא את המדריך המקומי שלנו בנושא ייצוג משפטי בתאונות אופנוע בקווינס.

שאלות נפוצות

האם ביטוח No-Fault מכסה אופנועים בניו יורק?

לא. אופנועים אינם נכללים בהגדרת "כלי רכב מנועי" המשמשת בחוק ה-No-Fault של ניו יורק, ולכן אין כיסוי PIP חובה לרוכבים. חשבונות רפואיים מכוסים על ידי ביטוח בריאות פרטי או משולמים על ידי הרוכב עצמו, אלא אם נרכש כיסוי רפואי צד ראשון אופציונלי כחלק מפוליסת האופנוע.

האם עליי לעמוד בסף הפגיעה הרצינית (serious injury threshold) כדי לתבוע?

בדרך כלל לא. מגבלת הסף חלה על תביעות (claims) בין צדדים (persons) המכוסים במערכת ה-No-Fault, ורוכבי אופנוע אינם נמצאים בתוכה. זו הסיבה שרוכבים יכולים גם לתבוע הוצאות רפואיות ואובדן השתכרות ישירות מהנהג האחראי לתאונה, במקום שאלה ייספגו על ידי מבטח ה-PIP.

לא חבשתי קסדה. האם עדיין יש לי תיק?

כן. חוק ניו יורק מחייב חבישת קסדה, וההגנה תטען כי פציעות הראש החמירו בעקבות אי-חבישתה, אך רשלנות תורמת (comparative negligence) מפחיתה את סכום הפיצוי ואינה מבטלת אותו לחלוטין. בנוסף, לכך אין כל השפעה על פציעות שאינן קשורות לראש.

מי משלם את החשבונות הרפואיים שלי בזמן שהתיק תלוי ועומד?

ביטוח הבריאות שלך, אם יש לך כזה, בכפוף לשעבוד החזר (lien) שיסודר בסיום ההליך. אחרת, ספקי שירות רפואי עשויים לטפל במסגרת מכתב הגנה (letter of protection). ניתן לנהל משא ומתן על שעבודים, כפי שאנו מסבירים במאמר משא ומתן על שעבודים רפואיים.

הנהג טען שהופעתי משום מקום. כיצד מגיבים לטענה זו?

באמצעות ראיות ולא בטענות בלבד. צילומי מעקב, מערכת רישום הנתונים (event data recorder) של הרכב הפוגע, מדידות של הכביש ועדים בלתי תלויים. בתאונות פנייה שמאלה בפרט, קיימת בדרך כלל גיאומטריה פיזית שתומכת או סותרת את גרסת הנהג.

כמה זמן יש לי להגיש תביעה בניו יורק?

שלוש שנים לנזקי גוף, שנתיים למקרה מוות עקב רשלנות (wrongful death), ותקופה קצרה בהרבה אם מעורב רכב ממשלתי או ליקוי בכביש, שבהם עשוי להידרש הודעה על תביעה (Notice of Claim) תוך 90 יום. לתביעות נגד נהג חסר ביטוח יש תקופות הודעה קצרות משלהן. ראו החמצת תקופת ההתיישנות.

האם תיקי אופנועים שווים יותר מתיקי רכב?

לא באופן אוטומטי, אך הפציעות נוטות להיות חמורות יותר, ורוכבי אופנוע אינם כפופים למגבלת הסף (threshold) או לכך שהפסדיהם הכלכליים ייספגו על ידי ביטוח PIP. שני הגורמים הללו יכולים להעלות את שווייה של תביעה (claim) שאחרת הייתה דומה בערכה.

המשרד שלנו ברוזדייל

פרסומת משרד עורכי דין. מאמר זה הינו מידע כללי על חוקי מדינת ניו יורק ואינו מהווה ייעוץ משפטי. קריאתו אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח. תוצאות קודמות אינן מבטיחות תוצאה דומה.